אחרי שהתגרשתי איבדתי אמון באהבה.
חשבתי שלעולם לא אתאהב שוב
ושלא אהיה בזוגיות יותר לעולם.
חשבתי גם שהדבר הזה שנקרא אהבה
או התאהבות בין אנשים, פשוט לא קיים יותר.

בשלוש שנים הראשונות אחרי הגירושין
הייתי עסוקה בהשרדות.
גידלתי תינוקת קטנה רוב הזמן לבד
ובמקביל עבדתי מהבית בעבודה משרדית.
גרתי אצל ההורים שלי תקופה
ורק כשחזרתי במקביל לעבודה המשרדית
ללמד יוגה ופילאטיס
עברתי לגור בדירה קטנה
לבד עם תינוקת בת שנתיים וחצי.

בשנים האלה הקשרים היחידים שהיו לי עם גברים
היו מיניים נטו.
הייתי עושה סקס ללא רגשות בכלל
פעם בכמה זמן כשהחרמנות היתה גוברת עלי.

לא נהנתי מזה בכלל
אבל הייתי ואני עדיין אישה עם חשק מיני גבוה,
אז אפשרתי לעצמי מדי פעם למצוא פורקן במיניות
עם גברים שהכרתי באפליקציות, דרך חברות
או עם אקסים שהסכימו להפגש רק לצורך מין.

לאט לאט התחלתי לצאת מהמצב ההשרדותי שהייתי בו
והתחלתי ללכת לפסטיבלים, מעגלי שירה, טקסי קקאו
ולנסוע לסיני.
יובלי היתה קטנה והיא באה איתי כמעט לכל מקום.
גם שם הכרתי פה ושם גברים
שהקשרים איתם היו קצת יותר עמוקים
אבל לא ממש הצלחתי להרגיש אליהם משהו.

עד שבטקס קקאו אחד זה קרה.
ישבתי מול האש והסתכלתי על אחד מהמוזיקאים ששר
והרגשתי איך הלב שלי נפתח ומתרחב ואני מתאהבת בו.
עם המוזיקאי הזה לא התממש שום דבר
אבל זמן קצר לאחר אותו טקס
הכרתי מישהו בפסטיבל וממש התאהבתי בו.

זאת היתה פעם ראשונה אחרי המון שנים
שהצלחתי להרגיש רגשות למישהו שהייתי איתו במיניות.
הקשר המיני בינינו לא המשיך הרבה זמן
אבל האהבה והחברות נשארה עד היום.

מאז ועד היום הספקתי להתאהב עוד כמה וכמה פעמים
ומיניות ללא רגשות הפכה להיות בלתי אפשרית עבורי.

התחלתי להרגיש שאני לא יכולה להיות באינטראקציה מינית
עם מישהו שהלב שלי לא פתוח אליו,
והמפגשים המיניים שלי הפכו להיות
הרבה יותר מעניינים, מסקרנים ומעצימים.

בשנים האחרונות
מאז שנכנסתי לעולם הטנטרה והמיניות המקודשת,
עברתי המון תהליכי ריפוי
שאפשרו ללב שלי להפתח יותר ויותר
ולמיניות שלי להתעדן ולהשתדרג.

הלב והמין שלי,
שהיו עד לפני כמה שנים מנותקים לחלוטין זה מזה,
התחברו עד כדי כך
שחדירה במיניות זה לא משהו מובן מאליו עבורי.

מהחוויה שלי, חדירה של איבר מין של גבר לאישה
כשהלב והמין שלה מחוברים,
ובתקווה גם הלב והמין של הגבר מחוברים,
יוצרת חיבור אנרגטי מאוד עוצמתי בין שתי הנשמות שמתחברות.

מהניסיון שלי חיבור כזה
נשאר עוד הרבה שנים
אחרי שהמפגש בין הגופים הסתיים
ומשאיר את הנשמות קשורות.

גברים שחדרו אלינו ויש לנו איתם עדיין חיבור נשמתי שכזה
באים לבקר אותנו מדי פעם בחלומות,
ובתקופות שאנחנו איתם בחיבור פיזי
אנחנו יכולות לחלום עליהם חלומות עם מסרים מאוד מדוייקים.

אני לא יודעת איך זה אצל גברים מבחינת חלומות,
אבל החוויה שלי היא שגם לפעמים בזמן מעשה האהבה
אני מקבלת מסרים חשובים עבורם.

בשנה האחרונה קיבלתי מתנה בשם וירוס הפפילומה
שגרמה לי להתחבר עוד יותר לרצון העמוק שלי
להיות רק עם גבר אחד במיניות ובזוגיות גם יחד.

המתנה הזאת נתנה לי גם את מתנת ההמתנה,
שאומרת שאני ממתינה לאחד
שבאמת שנינו נרצה להיות יחד
בכוונה אמיתית וטהורה של הלב
לבנות יחד תא זוגי
שבו שתי נשמות מתפתחות יחד.

העבודה עם זוגות נותנת לי תקווה
לדעת ולהרגיש שאהבה זוגית עדיין קיימת.
גם אם היא עדיין לא נוכחת בחיי
היא אפשרית ומתממשת דרכי
בעבודה הכה מקודשת שאני עושה
בתמיכה בזוגות לאינטימיות ומיניות מיטיבות ומקודשות.

אני עדיין ממתינה והיום כבר מאמינה
שאהבה זוגית אמיתית ומדוייקת
קיימת וזמינה עבורי.
ואני שומרת את החיבור המקודש
לאחד שהנשמה שלו ושלי
נועדו להיות יחד.

#רקאהבה

צילום נופר אבן אור